ארצות הברית אישרה מחדש את מעמדה כמעצמת העל הצבאית המובילה בעולם, על פי דירוג החוזק הצבאי העולמי האחרון. רשימת החוזק הצבאי החדש ששוחררה לשנת 2023 על ידי Global Firepower, אגרטור נתונים מכובד של מידע הקשור להגנה, ממקמת את ארה"ב בראש, כאשר רוסיה, סין והודו עוקבות במקומות השני והשלישי, בהתאמה.
ההערכה המפורטת של Global Firepower משתמשת בנוסחה פנימית ייחודית כדי לדרג את היכולות הצבאיות של 145 מדינות ברחבי העולם. קריטריונים כמו מספר היחידות הצבאיות, משאבים כספיים, יכולות לוגיסטיות ושיקולים גיאוגרפיים משחקים תפקיד משמעותי בעיצוב הרשימה הסופית. התהליך כולל גם מתקנים מיוחדים, כמו בונוסים ועונשים, המאפשרים למדינות קטנות יותר אך מתקדמות מבחינה טכנולוגית להתחרות מול מעצמות גדולות יותר ופחות מפותחות. הרשימה אינה מצביעה על ירידה בעוצמה אלא משקפת שינויים בנוסחת Global Firepower.
הודו החזיקה בתוקף את מקומה ככוח הצבאי הרביעי בעוצמתו בעולם, מה שסימן יציבות בין ארבע המדינות המובילות, כפי שנצפה ברשימה של השנה הקודמת. בינתיים, בריטניה עשתה צעדים משמעותיים, ועלתה מהמקום השמיני לחמישי. דרום קוריאה שמרה על מיקומה השישי, והוכיחה את מקומה האיתן בדירוג.
יש לציין כי רוסיה החזיקה בעמדתה השניה, למרות הסכסוכים המתמשכים והפלישה 'המבצע המיוחד' שלה לאוקראינה בשנה הקודמת. הרשימה ראתה את פקיסטן נכנסת לראשונה לעשרת הכוחות הצבאיים המובילים, כשהיא מתייצבת במקום השביעי. לעומת זאת, יפן וצרפת, שדורגו בעבר במקום החמישי והשביעי, גלשו למקומות השמיני והתשיעי, בהתאמה.
הדו"ח המקיף שופך אור על הדינמיקה והמורכבות המתפתחת של היכולות הצבאיות העולמיות. הוא משמש כהערכה מתמשכת של גורמים רבים המשפיעים על הכוח הצבאי, המשקפים את התנודות והמגמות בתרחישים גיאופוליטיים גלובליים. עם זאת, הרשימה מכירה גם במדינות בעלות כוחות צבאיים פחות חזקים יחסית, וזה משמעותי כמו המדינות המובילות. מדינות אלו, למרות שהן אולי אינן תואמות את המעצמות מבחינת כוח צבאי גרידא, משחקות ייחודיות
מדינות כמו בהוטן, בנין, מולדובה, סומליה וליבריה, בין היתר, רשומות כמדינות עם הצבא הכי פחות חזק. מדינות אלו, אף על פי שהן מדורגות נמוך יותר מבחינת כוח צבאי, תורמות לקהילה העולמית בדרכים שונות, ומדגישות שעוצמה צבאית היא רק היבט אחד של השפעה לאומית.
ברשימת עשר המדינות בעלות הצבא הכי פחות חזק, בהוטן מובילה, ואחריה בנין, מולדובה, סומליה, ליבריה, סורינאם, בליז, הרפובליקה המרכז אפריקאית, איסלנד וסיירה לאון. המציאות של מדינות אלה מספקת ניגוד למדינות בראש הרשימה, ומדגישה את ההבדלים העצומים ביכולות ההגנה ברחבי העולם.
הדירוג של המדינות הצבאיות הגדולות והפחות חזקות מדגיש את האופי הדינמי והמורכב של הכוח הצבאי העולמי. הכללת האחרון ברשימה לא רק מספקת תמונה מקיפה של היכולות הצבאיות העולמיות, אלא גם מדגישה את חשיבות השלום, הפיתוח ושיתוף הפעולה על פני התעוזה המיליטריסטית. לפיכך, בעוד ששינויים בין עשר המעצמות הצבאיות המובילות לוכדות הרבה מתשומת הלב, הרשימה המקיפה משמשת תזכורת לכך שהעוצמה הצבאית אינה הקובעת היחידה למעמדה והשפעתה העולמית של אומה.